למעלה מ-70 מרפאות בישראל | קליניקות בפריסה ארצית

אלצהיימר ושיקום קוגניטיבי: האם טיפול PEMF יכול לעזור, ולמי?

PEMF לשיקום קוגניטיבי ואלצהיימר — טיפול בשדות אלקטרומגנטיים | PainFree

אלצהיימר ושיקום קוגניטיבי: האם טיפול PEMF יכול לעזור, ולמי?

מאת: מור קליניקה לרפואה משולבת  |  סוג: סקירה מדעית וקלינית

מחלת האלצהיימר נתפסת מזה עשורים רבים כהפרעה נוירולוגית פרוגרסיבית וכרונית, המאופיינת בהרס בלתי הפיך של רקמת המוח. המודל הרפואי הקלאסי מתמקד בהצטברות של משקעים חלבוניים — כגון פלאק עמילואידי וקשרים נוירופיברילריים (Neurofibrillary Tangles) בתוך הנוירונים — הגורמים לניוון מבני מקיף. עם זאת, פריצות דרך מחקריות בתחום הנוירומודולציה (Neuromodulation) מציעות כיום נקודת מבט חדשנית ומעודדת: חלק ניכר מהדפיציט הקוגניטיבי המוקדם אינו נובע בהכרח ממוות מוחלט של תאי עצב, אלא מנזק תפקודי זמני במערכת הסינפטית — וכאן נפתח כיוון מחקרי להתערבות.

🎖️ דבר המומחים: הגיבוי הרפואי והשיקומי שמאחורי הטכנולוגיה

מה אומרים על טכנולוגיית הפולסים האלקטרומגנטיים (PEMF) בכירים בעולם הרפואה, השיקום והבריאות בישראל – מתוך הסקירות, חוות הדעת והניסיון הקליני שלהם:

  • ההיבט הרפואי-קליני | פרופ' גבי זייליג, מנהל (בדימוס) המערך לשיקום נוירולוגי, המרכז הרפואי שיבא תל השומר. בסקירה רפואית שכתב על הטכנולוגיה הוא מסכם: "ללא ספק יש מקום לשלב טכנולוגיית PEMF בטיפולים השיקומיים באוכלוסיות הסובלות מכאבים והפרעה תפקודית". לסקירה המלאה
  • ההיבט הבטיחותי והרגולטורי | פרופ' איתמר גרוטו, לשעבר המשנה למנכ"ל משרד הבריאות וראש שירותי בריאות הציבור. בחוות הדעת שכתב על שילוב הטכנולוגיה במוסדות בריאות בישראל הוא מציין: "תופעות לוואי זניחות, ללא יצירת חום או סיכון ביולוגי משמעותי". לחוות הדעת
  • ההיבט התפקודי והשיקומי | אוריה מורן, פיזיותרפיסט, סא"ל במיל' ולשעבר מפקד מערך הפיזיותרפיה בצה"ל. מוביל את ההדרכה המקצועית של המטפלים ב-PainFree: איך משתמשים בפולסים כדי לשבור את מעגל הכאב, כך שהמטופל יוכל לחזור לתרגל ולזוז.
  • ההיבט של רפואת הכאב | ד"ר מואסי, רופא כאב בכיר במרכז הרפואי שיבא ובמרפאת הכאב של כללית באזור חדרה-כרכור. משלב בקליניקה שלו את טכנולוגיית הפולסים האלקטרומגנטיים של PainFree כבר יותר מ-5 שנים.

הסקירות שלמעלה עוסקות בטכנולוגיית ה-PEMF; את העמוד כתבה מערכת PainFree.

הבחנה קריטית: נזק סטרוקטורלי מול נזק פונקציונלי

כדי להבין את הפוטנציאל הטיפולי באלצהיימר, יש להבחין בין שני סוגי פגיעות במערכת העצבים המרכזית:

1. נזק סטרוקטורלי (מבני) — מותם פיזי של נוירונים וסינפסות עקב הצטברות פלאק. נזק זה נחשב לקשה מאוד לשחזור ברפואה הקונבנציונלית.

2. נזק פונקציונלי (תפקודי) — הנוירונים עדיין חיים, אך התקשורת הכימית והחשמלית ביניהם (המעבר הסינפטי) אטית, חלשה או משובשת. זהו "כשל הולכה", שייתכן שאפשר לתקן ולעורר מחדש.

ההשערה של ד"ר ראובן סנדיק: שיפור קוגניטיבי מהיר בתגובה לשדות מגנטיים מרמז, לדבריו, שחלק מהליקוי באלצהיימר הוא תפקודי – שיבוש בהעברה הסינפטית – ולא נזק מבני קבוע, ולכן ייתכן שהוא הפיך. את ההשערה הזו העלה בעקבות שני מטופלים שתיאר (Sandyk, 1994).

טכנולוגיית PEMF כגשר לשיקום קוגניטיבי

טיפול בשדות אלקטרומגנטיים פועמים (PEMF – Pulsed Electromagnetic Field Therapy) נועד להשפיע על המטען החשמלי של קרומי התאים, לשפר את זרימת הדם המקומית (מיקרו-סירקולציה) ולעודד הפרשת נוירוטרנסמיטורים. הפרוטוקולים, בתדירויות ובעוצמות מדויקות, נועדו לעורר מחדש סינפסות רדומות ולפצות על ליקויים תפקודיים דרך הפלסטיות של המוח (Neuroplasticity) — יכולת המוח לבנות ולחדש קשרים עצביים.

עדות מחקרית א׳: שיפור מהיר בזיכרון חזותי — Sandyk (1994)

בדיווח שפורסם ב-International Journal of Neuroscience תיאר ד"ר ראובן סנדיק שני חולי אלצהיימר שטופלו בשדות מגנטיים בעוצמה נמוכה מאוד (טווח פיקוטסלה — Picotesla Range). הוא עקב אחרי הזיכרון החזותי, ביצועים ויזואו-קונסטרוקטיביים, ויכולת ההתמצאות במרחב.

בשני המטופלים תואר שיפור מהיר וניכר ביכולות אלו, ולדברי החוקר מהירות השיפור מרמזת על מנגנון תפקודי (סינפטי) ולא על שיקום מבני. חשוב לדייק: זהו דיווח על שני מקרים בלבד, ולא ניסוי מבוקר.

עדות מחקרית ב׳ (rTMS): שיפור השליפה בשלבים מתקדמים — Cotelli et al. (2008)

מחקר קליני נוסף, שפורסם ב-European Journal of Neurology, בחן גירוי מגנטי טרנס-גולגולתי חוזר (rTMS) – טכנולוגיה אחרת מ-PEMF, שמעבירה פולסים מגנטיים חזקים וממוקדים דרך הגולגולת – באזור ה-DLPFC (Dorsolateral Prefrontal Cortex) — האזור הפרה-פרונטלי הדורסולטרלי, האחראי על תפקודים ניהוליים, זיכרון עבודה, ושליפת מידע.

בזמן הגירוי השתפר דיוק השיום (Naming) — שליפת שמות של פעולות וחפצים בתמונות, אחד האתגרים הקוגניטיביים המרכזיים באלצהיימר — וזאת גם בשלבים המתקדמים של המחלה. החוקרים הציעו ש-rTMS עשוי להיות כלי חדש לשיקום קוגניטיבי; PEMF לא נבדק במחקר הזה.

סיכום ממצאי המפתח

המחקר והאזור המוחי סוג הטכנולוגיה / עוצמה התפקוד שהשתפר מסקנה קלינית
Sandyk (1994)
מערכת עצבים מרכזית
PEMF עוצמה נמוכה
(Picotesla Range)
זיכרון חזותי, תפיסה מרחבית, ביצועים ויזואו-קונסטרוקטיביים השערת החוקר: חלק מהליקוי תפקודי והפיך (שני מטופלים)
Cotelli et al. (2008)
אזור DLPFC
גירוי מגנטי טרנס-גולגולתי
(rTMS — לא PEMF)
שליפת מילים, מתן שמות לחפצים/תמונות (Naming) שיפור בשיום בזמן הגירוי, גם בשלבים מתקדמים

תובנות קליניות ואופק טיפולי

השילוב של רפואה תדרית בקליניקה פותח כיוון חדש בטיפול באלצהיימר: במקום להמתין בפסיביות להחמרת המחלה, אפשר לבחון גירוי אקטיבי בשדות אלקטרומגנטיים. הממצאים עדיין ראשוניים – דיווח על שני מטופלים בשדות חלשים מאוד, ומחקר rTMS שבדק טכנולוגיה אחרת – ולכן ההחלטה נעשית בבדיקת התאמה, בשיתוף הנוירולוג המטפל ועם ציפיות מדויקות.

PainFree — הגוף הגדול והוותיק בישראל לטיפול בפולסים אלקטרומגנטיים: PainFree היא היבואן הבלעדי של המערכות הטובות ביותר והמתאימות ביותר לקליניקות עמוסות בתחום כאבים כרוניים, שיקום ומחלות כרוניות — עם ניסיון של למעלה מ-25 שנים ועם מעל 70 קליניקות פעילות בפריסה ארצית. הטכנולוגיה משולבת על-ידי פיזיותרפיסטים, אוסטאופתים, כירופרקטים, רופאים בכירים, מטפלים ברפואה משלימה ובתי חולים ציבוריים.

שאלות נפוצות

האם PEMF יכול לעזור בשלבים מתקדמים של אלצהיימר?

ב-PEMF זה עדיין לא נבדק. שיפור בשליפת מילים גם בשלבים מתקדמים נמדד במחקר של Cotelli (2008) – אבל ב-rTMS, טכנולוגיה אחרת, ובזמן הגירוי עצמו. ככל שהנזק המבני מתקדם, כך קטן כנראה הפוטנציאל — ולכן כדאי לבדוק התאמה מוקדם, בתיאום עם הנוירולוג.

כמה טיפולי PEMF נדרשים לשיקום קוגניטיבי?

עדיין אין פרוטוקול מחקרי מבוסס לאלצהיימר: Sandyk תיאר שני מטופלים, ו-Cotelli בדק את השפעת ה-rTMS בזמן ביצוע מטלת שיום. את מספר המפגשים ואת התדירות קובעים בבדיקת ההתאמה, בתיאום עם הנוירולוג המטפל.

האם PEMF מחליף תרופות לאלצהיימר?

לא – את הטיפול התרופתי שהנוירולוג קבע לא מפסיקים ולא משנים בלי אישורו, וכל טיפול בפולסים נעשה בתיאום איתו.

האם הטיפול בטוח לאוכלוסיית קשישים?

הטיפול לא פולשני ואינו דורש הרדמה. לא מטפלים במי שיש לו קוצב לב או שתל אלקטרוני פעיל, בהריון או בסרטן ממאיר; באפילפסיה פעילה – רק אחרי התייעצות עם נוירולוג. בגיל המבוגר, ובוודאי עם אבחנה של אלצהיימר, מתחילים בהתייעצות עם הרופא המטפל.

ספרות מדעית

  1. Sandyk, R. (1994). Alzheimer's disease: improvement of visual memory and visuoconstructive performance by treatment with picotesla range magnetic fields. International Journal of Neuroscience, 76(3-4), 185-225. PMID: 7960477
  2. Cotelli, M., Manenti, R., Cappa, S. F., Zanetti, O., & Miniussi, C. (2008). Transcranial magnetic stimulation improves naming in Alzheimer disease patients at different stages of cognitive decline. European Journal of Neurology, 15(12), 1286-1292. PMID: 19049544

נכתב על ידי: מור קליניקה לרפואה משולבת  ·  תאריך: יוני 2026

לא בטוחים אם הטיפול מתאים לכם?

השאירו שם ועיר, ונחזור אליכם עם המרפאה הקרובה אליכם מבין למעלה מ-70 קליניקות בישראל. נעבור אתכם על בדיקת התאמה קצרה, נתאם את מה שצריך מול הרופא שלכם, ונקבע לכם את הטיפול הראשון בקליניקה הקרובה אליכם.

לבדיקת התאמה ←

מטפלים או בעלי קליניקה? מידע על המכשור ←

מאמרים נוספים

וואטסאפ
Scroll to Top
גלילה למעלה דילוג לתוכן לבדיקת התאמה מהירה בוואטסאפ 💬