דלקות גידים: איך מזהים כל סוג ואיך מטפלים?

הכאב הזה מתחיל בדרך כלל בקטן: צריבה ליד המרפק כשמוזגים כוס מים, כאב נקודתי מתחת לפיקת הברך אחרי ריצה, אצבע שקשה לכופף בבוקר. בהתחלה זה עובר אחרי כמה דקות, ואז זה כבר לא עובר. דלקת בגידים היא אחת הבעיות השכיחות ביותר בגוף — כמעט כל אחד חווה אותה או מכיר מישהו קרוב שהתמודד איתה — ובדיוק בגלל שהיא נפוצה כל כך, קל מדי לדחות את הטיפול בה.

תשובה ישירה: אין "דלקת גידים" אחת. השאלה הראשונה שצריך להכריע היא האם מדובר בדלקת זיהומית — כמו דלקת טנוסינובית במעטפת הגיד, שנוצרת כשחיידקים חודרים בעקבות פציעה — או בדלקת על רקע עומס ושחיקה, כמו דלקת גיד הפיקה או דלקת גידים במרפק. חשד לזיהום, ובמיוחד חום מעל שלושים ושמונה מעלות, אדמומיות, ריח רע או החמרה מהירה, מחייב פנייה מיידית לרופא. בדלקות על רקע עומס, לעומת זאת, מרכז הכובד הוא הפחתת העומס ושיקום הגיד — ושם הפולסים האלקטרומגנטיים (PEMF) הם החלק החסר בפאזל: טיפול לא פולשני שנועד להוריד את הכאב כדי שתוכלו להתמיד בשיקום, בליווי הפיזיותרפיה והמעקב הרפואי.

נקודות מפתח

• גידים מחברים שרירים לעצם, ולכן דלקת בגיד עלולה להתפתח בכל מקום בגוף שבו קיים גיד תחת עומס ניכר.
• דלקת טנוסינובית זיהומית במעטפת הגיד קשורה לפציעות שמאפשרות לחיידקים לחדור למעטפת, והיא שכיחה בפרק כף היד ובאצבעות.
• הטיפול בדלקת זיהומית הוא רפואי — ניקוז וניקוי המעטפת ולעיתים אנטיביוטיקה, כולל במתן תוך-ורידי — ואין לדחות אותו.
• סימנים כמו חום מעל שלושים ושמונה מעלות, אדמומיות באזור, ריח רע, נפיחות, שינוי בצבע העור או תסמינים שמחמירים מחייבים פנייה מהירה לרופא.
• דלקת גיד הפיקה מתוארת כתוצאה של יתר שימוש כרוני, עם כאב בחלק התחתון של הפיקה ודרגות חומרה שונות — עד כאב במנוחה ובפעילות כאחד.
• דלקת גידים במרפק מופיעה בשלושה מוקדים עיקריים: הצד הפנימי (מרפק גולף), הצד החיצוני (מרפק טניס) והגיד התלת-ראשי בחלקו האחורי של המרפק.
• דלקת עומס שנמשכת זמן רב ללא טיפול מתאים עלולה להוביל לשינויים ניווניים בגיד ולמיקרו-קרעים בסיביו.
• בדלקות על רקע עומס, הפולסים האלקטרומגנטיים (PEMF) הם דרך לא פולשנית שנועדה להקל על הכאב – בליווי הפיזיותרפיה, הפחתת העומסים והטיפול הרפואי.

בוודאי, וסביר להניח, כי סבלתם או שאתם סובלים כעת, מדלקת בגידים. ומה שבטוח, שנתקלתם במקורבים אליכם, שנאלצו להתמודד עם דלקת בגידים, עם כל מה שמשתמע מזה. באופן כללי, כדאי שנבהיר, לטובת מי שאינו מבין דבר וחצי דבר בגידים, הגידים הם סוג של רקמות, אשר אמונים על החיבור של השרירים לעצם. יש כל מיני סוגי דלקות גידים, כאשר הנפוצה שבהם הינה דלקת טנוסינובית זיהומית, שבעטיה נוצר זיהום בגיד.

זהו זיהום מאוד שכיח, שקורה בפרט בפרק כף היד או באצבעות, ונדון עליו בהרחבה ממש כעת. מכיוון שיש כמה סוגים של דלקות בגידים, ואי אפשר במאמר אחד לסקור את כולם, בשל אילוצים טכניים, נציג בפניכם את העיקרים שבהם. בשל העובדה, כי מדובר בתופעה רווחת, כדאי שתעמיקו בקריאה, למן התחלת המאמר ועד סופו, ואם יהיו לכם שאלות, נשמח לענות במאמר הבא שלנו.

איזה סוגי דלקות גידים יש? דלקת טנוסינובית במעטפת הגיד

כאמור לעיל, קיימים כמה סוגי דלקות גידים, ונתחיל בסקירה של דלקת טנוסינובית במעטפת הגיד. מחקרים תומכים בדעה הרווחת, כי סוג זה של דלקת בגיד מאפיין מצבים של פציעות, שמאפשרות לחיידקים לחדור לתוך המעטפת של הגידים. מי שחווה את דלקת הגיד הזאת, יסבול מכל מיני סימפטומים, כמו למשל – נפיחות, כאבים, כיפוף מזערי של האצבע במצב של מנוחה, קושי להשתמש ביד או באצבע, ולעתים עלייה בחום. כאשר סובלים מדלקת בגיד מהסוג הספציפי הזה, יש לטפל במקום מבעוד מועד על ידי הליך כירורגי לשם ניקוז הזיהום. המנתח ינקה את החלק הפנימי של מעטפת הגידים הדלקתיים, וזאת על מנת להסיר את המוגלה ואת הנוכחות הלא רצויה של הבקטריות. יתכן שהמנתח יחתוך רקמות שניזוקו, על מנת לאפשר לרקמות האחרות להתאושש ולהבריא. יש מצבים שמספיק ליטול תרופה אנטיביוטית, שמסוגלת למגר את הזיהום הדלקתי. לפעמים האנטיביוטיקה תינתן באמצעות אינפוזיה תוך ורידית. כמו בכל מחלה, יתכן סיבוך של הזיהום, במידה ולא מטפלים בו לאלתר, מה שעשוי להסב לקריסה של הרקמות. במידה וזה קורה, שמא תצטרכו לעבור טיפול של הסרת חלק הגוף שנפגע. כאשר לא מטפלים מראש בסוג דלקת זאת, היא עשויה להתפשט לרקמות אחרות, כמו גם לעבור לזרם הדם. במידה והחום שלכם נמדד ליותר משלושים ושמונה מעלות, או לחלופין שאזור הדלקת נהיה אדום, או שיש לו ריח רע, או שאתם חווים כאבים, קבעו תור, ולכו במהירות לביקור אצל הרופא המטפל שלכם, לפני שהמצב יחמיר ויהיה בכי רע. כמו כן, במידה שתבחינו בנפיחות, בשינויים בצבע העור, בסימפטומים שלא רק שלא השתפרו, אלא שהם החמירו, ובכל סימפטום חדש, אל תזניחו, ותדווחו לרופא במהרה על מצבכם. ויפה שעה אחת קודם.

איזה סוגי דלקות גידים יש? דלקת גיד הפיקה

כאשר מעוניינים לדעת איזה סוגי דלקות גידים? כדאי להכיר את סוג הדלקת בגידים, שמכונה בעגה המקצועית – דלקת גיד הפיקה. כבר ב- 1973, היא זוהתה באמצעות בלזינה ועמיתיו. מתארים את סוג הדלקת בגיד הזאת כתוצאה של יתר שימוש כרוני, והיא מיוצגת בכאבים שנמצאים בחלק התחתון של הפיקה. קיימות כל מיני דרגות חומרה. במידה ויש עומס על הגיד, המצב עשוי להגיע לכדי החמרה, שבו תסבלו מכאבי תופת אף כאשר אתם במנוחה, והן כאשר אתם אקטיביים. יתכנו שינויים היסטלוגיים של הגיל, אשר מלווים בתהליך ניווני מקומי, בדלקת של גיד האכילס, בקרע מיקרוסקופי, או גם בשינוי מבני. פעם, למרות שהיה נהיר לכולם, כי עודף שימוש הוא הסיבה המובילה להיווצרות הדלקת בגיד הפיקה, לא הייתה ודאות מוחלטת לסיבה שמתרחשת דלקת זאת. כאשר ב- 1985, פרטי ועמיתיו גילו, כי אין קשר לסיבוב השוקה או לצורת כף הרגל, מין או תנוחת הפיקה, אך גילו מתאם חיובי עם חומרה של סימפטומים. ברם, באמצע שנות התשעים של המאה העשרים, נמצאו גורמים בלתי תלויים במתאם עם דלקת מסוג זה. עוד נמצא, כי מי שעוסק קבוע במשחק הכדור עף, הגברים, מהווים את קהל היעד להתפתחות דלקת שכזאת.

איזה סוגי דלקות גידים יש? דלקת גידים במרפק

על מנת להבין איזה עוד סוגי דלקות גידים, יש בנמצא, נסקור את הסוג הבא, שנקרא דלקת גידים במרפק. היא חלה ביד אחת או בשתי הידיים, ומהווה מצב מאוד שכיח, ורבות את הסיבות שגורמות להיווצרותה. באופן עקרוני, דלקת הגידים במרפק עשויה להתפתח בכל מקום בגוף האדם שקיימת בו נוכחות של גידים, ויש עומס ניכר בו. אבל כדאי שניצמד למושא הכותרת, ונדון בהרחבה על סוג דלקת הגידים במרפק. ואלו הם עיקרי הדברים. היא עשויה "לתקוף" בשני מקומות עיקריים. הראשון, בחלק הפנימי של המרפק, כאשר במקרה זה היא מכונה מרפק גולף. השני, בחלק החיצוני של המרפק, ובז'רגון המקצועי היא מכונה מרפק טניס. קיימים תרחישים, שבהם נראו מטופלים שסבלו מדלקת בגידים התלת ראשית, כאשר המשמעות מלווה בכאבים עצומים, אשר מקורם העיקרי חל בחלקו האחורי של המרפק. הצגנו לפניכם את המצבים הכי שכיחים, כאשר בוודאי ברור לכם שדלקת בגידים עשויה להתפתח בכל מקום שיש בו שרירים, אם זה באמה, ואם זה בזרוע, משום מעמס יתר. התוצאה של סוג דלקת בגידים שכזאת, שמתרחשים בה כל מיני שינויים ניווניים, והן מיקרו קרעים בסיבי הגידים, במידה והיא נמשכת זמן רב מדי, ולא זוכה לטיפול המתאים בהקדם האפשרי.

איך מטפלים בדלקת גידים על רקע עומס? פולסים אלקטרומגנטיים בליווי השיקום שלכם

אם כל כוס שאתם מרימים, כל לחיצת יד וכל מדרגה מזכירות לכם את הגיד – והכאב לא נותן לכם אפילו להתחיל את התרגילים שאתם צריכים לעשות – אתם תקועים במעגל כואב. במרפק טניס, במרפק גולף, בגיד הפיקה ובגידי הכתף הטיפול המקובל מבוסס על הפחתת עומס ותרגול מדורג – ובדלקת בגידי הכתף, פולסים אלקטרומגנטיים בליווי התרגול הזה שיפרו כאב ותפקוד יותר מטיפול דמה (למחקר).

בקליניקות PainFree מכוונים את הפולסים האלקטרומגנטיים ישירות לגיד הכואב – אל הכאב והרגישות שעוצרים אתכם באמצע התרגול.

למה דווקא פולסים אלקטרומגנטיים ב-PainFree?

• 🔬 גם כשהזריקות בכתף לא עזרו: במחקר מבוקר שפורסם בכתב העת היוקרתי Lancet, מטופלים עם דלקת עיקשת בגידי הכתף, שלא הגיבו לזריקות סטרואידים, השתפרו משמעותית יותר עם פולסים אלקטרומגנטיים מאשר עם טיפול דמה – כבר בארבעת השבועות הראשונים (למחקר ב-PubMed).
• בלי מחטים, בלי זריקות ובלי כדורים: טיפול לא פולשני ולא כואב, בלי זמן החלמה.
• המפתח להצלחת השיקום: כשהכאב והרגישות יורדים, אתם מצליחים לבצע את התרגילים, להתמיד בהם ולחזור להרים, לאחוז ולהתאמן.
• קרוב לבית שלכם: יותר מ-70 קליניקות בכל הארץ, ובדיקת התאמה ללא התחייבות עוד לפני הטיפול הראשון.

הפסיקו לסבול בכל תנועה מחדש. תנו לגיד שלכם את התנאים להחלים – בדקו עוד היום אם הטיפול מתאים לכם.

שאלות נפוצות

איך מבדילים בין דלקת גידים זיהומית לדלקת על רקע עומס?

דלקת זיהומית מתפתחת בדרך כלל בעקבות פציעה שאפשרה לחיידקים לחדור למעטפת הגיד, והיא מלווה בנפיחות, בכאב, בקושי להשתמש ביד או באצבע ולעיתים בעלייה בחום. דלקת על רקע עומס, לעומת זאת, מתפתחת בהדרגה מיתר שימוש כרוני ומתמקדת בנקודה מסוימת לאורך הגיד. ההבחנה היא רפואית — בכל חשד לזיהום יש לפנות לרופא באופן מיידי.

מתי חייבים ללכת לרופא בדחיפות?

כאשר החום נמדד מעל שלושים ושמונה מעלות, כאשר אזור הדלקת נהיה אדום או שיש לו ריח רע, כאשר מופיעה נפיחות או שינוי בצבע העור, וכן כאשר התסמינים אינם משתפרים או מחמירים, או כשמופיע תסמין חדש. דלקת זיהומית שאינה מטופלת עלולה להתפשט לרקמות נוספות ואף לזרם הדם.

מרפק טניס ומרפק גולף — מה ההבדל?

שניהם דלקת גידים במרפק, ונבדלים במיקום: כאשר הדלקת בחלק הפנימי של המרפק היא מכונה מרפק גולף, וכאשר היא בחלק החיצוני היא מכונה מרפק טניס. קיים גם מצב שבו הדלקת מערבת את הגיד התלת-ראשי, והכאב ממוקם בחלקו האחורי של המרפק.

מה קורה אם לא מטפלים בדלקת גיד על רקע עומס?

כאשר הדלקת נמשכת זמן רב מדי ואינה זוכה לטיפול מתאים, מתרחשים בגיד שינויים ניווניים ומיקרו-קרעים בסיבי הגיד. זו הסיבה שכדאי לטפל מוקדם ולא להמתין שהכאב "יעבור מעצמו".

מהו טיפול PEMF וכיצד הוא משתלב בטיפול בדלקת גידים?

PEMF הוא טיפול בפולסים אלקטרומגנטיים בתדר נמוך — לא פולשני, לא תרמי ואינו כרוך בכאב. הוא נועד לתמוך בייצור האנרגיה בתאים (ATP), להשפיע על מפל הדלקת ולשפר את זרימת הדם המקומית. בדלקות גידים על רקע עומס, הפולסים נועדו להרגיע את הכאב בגיד, כדי שתוכלו לחזור לתרגילים ולהתמיד בהם – והפיזיותרפיסט והרופא ממשיכים ללוות אתכם לאורך הדרך. בחשד לדלקת זיהומית הטיפול הנדרש הוא רפואי בלבד.

כמה זמן נמשך טיפול PEMF ולמי הוא אינו מתאים?

טיפול בודד נמשך בדרך כלל כ־20 עד 40 דקות, ובמרבית ההתוויות ניתנים כשלושה עד חמישה טיפולים בשבוע, בהתאם להתאמה אישית. קיימות התוויות נגד מוחלטות: קוצב לב או דפיברילטור מושתל, היריון וממאירות פעילה באזור המטופל; וכן התוויות נגד יחסיות, כמו שתלים מתכתיים בסמוך לאזור, אפילפסיה או פעילות יתר של בלוטת התריס — במקרים אלה נדרשת התייעצות רפואית מראש.

למידע מעמיק יותר: קראו את הפרוטוקול הקליני המלא לטיפול PEMF בדלקת גידים וטנדיניטיס, הכולל פירוט של מהלך הטיפול והשילוב עם פיזיותרפיה.

למטופלים: לאיתור נקודת טיפול קרובה, ראו את רשימת מעל 70 המרפאות והקליניקות שבהן פועלת טכנולוגיית PEMF של PainFree.
לבעלי קליניקות ומוסדות רפואיים: להתאמת מערכת PEMF לקליניקה או למוסד רפואי, פנו דרך עמוד הפתרונות למוסדות רפואיים.