נמק אווסקולרי של ראש הירך (AVN): טיפול PEMF ופרוטוקול קליני 2026

טיפול פיזיותרפי בירך — פרוטוקול PEMF לנמק אווסקולרי של ראש הירך | PainFree

נמק אווסקולרי של ראש הירך (AVN): טיפול PEMF ופרוטוקול קליני 2026

נכתב על ידי: צוות התוכן הרפואי של PainFree  ·  פורסם: 9 באוגוסט 2026  ·  עודכן לאחרונה: 10 באוגוסט 2026

כל קביעה קלינית במאמר מקושרת למקור המקורי שלה ב-PubMed בסעיף המקורות, כולל המחקר שלא מצא תועלת. המאמר אינו ייעוץ רפואי ואינו תחליף לאבחון, לטיפול או למעקב של הרופא המטפל.
אני מטופל/ת עם נמק בראש הירך
מה הטיפול עושה ומה לא, בטיחות, ומתי לפנות בדחיפות
למידע למטופלים ←
אני אורתופד, פיזיותרפיסט/ית או בעל/ת קליניקה
סקירת הראיות, קריטריוני הפניה, פרוטוקול ומודל תפעולי
למידע מקצועי ←

האם טיפול PEMF יכול לרפא נמק אווסקולרי של ראש הירך?

לא. נמק אווסקולרי של ראש הירך (Avascular Necrosis, AVN — נקרא גם Osteonecrosis of the Femoral Head, ONFH) הוא מוות של רקמת עצם עקב הפסקת אספקת הדם אליה, ו-PEMF (פולסים אלקטרומגנטיים — Pulsed Electromagnetic Field) אינו מחזיר את אספקת הדם ואינו הופך נמק שכבר קרה. מה שכן תואר בספרות, ורק בשלבים המוקדמים לפני קריסת ראש הירך: שימור של 94% מהמפרקים בשלבי Ficat I–II ונטילת כאב אצל 53% מהמטופלים תוך 60 יום, בסדרה רטרוספקטיבית של 76 מפרקים ב-66 מטופלים שפורסמה ב-Journal of Bone and Joint Surgery (PubMed 17079368). בשלבים מתקדמים, אחרי שראש הירך כבר קרס, לא נמצאה תועלת — וגם המחקר הפרוספקטיבי היחיד בתחום לא מצא הבדל מובהק. הראיות כאן ישנות, לא מבוקרות, ואין ולו RCT אחד.

בשפה פשוטה: אם נאמר לכם שיש "מוות של העצם" בראש הירך, אם יש לכם כאב במפשעה בהליכה או כאב עמוק בירך בקימה מהכיסא, כאב שמחמיר כשאתם עומדים על הרגל או עולים מדרגות, ואם הרופא הזכיר את המילה "החלפת מפרק" בגיל שנראה לכם מוקדם מדי ואתם מחפשים טיפול משמר מפרק ירך — המאמר הזה בשבילכם. חשוב לומר מראש בכנות: העיתוי הוא הכול. כל מה שמתואר כאן רלוונטי רק לפני קריסת ראש הירך, ורק במעקב של אורתופד.

איך מרגיש טיפול PEMF? ללא כאב, ללא התפשטות וללא זרמים

הטיפול אינו כואב, אינו מצריך התפשטות, ואינו כרוך בתחושת זרמים חשמליים או דקירות — המטופל פשוט שוכב או יושב בנוחות בזמן שהמכשיר פועל.

  • אינו כואב — אין דקירה, אין צריבה ואין תחושת זרם חשמלי.
  • אינו מצריך התפשטות — הסליל פועל דרך הבגדים.
  • אינו כרוך במגע יד מטפל — הטיפול הוא Hands-Free (טיפול ללא מגע יד מטפל): המכשיר פועל לבדו והמטופל שוכב או יושב בנוחות.
  • ללא חימום הרקמה — השדה המגנטי חודר לעומק מבלי להיבלע בעור ומבלי לחמם אותו.
  • משך מפגש כ-30 דקות, וניתן לקרוא או להאזין במהלכו.
כואב לכם המפשעה או הירך ואתם רוצים לדעת אם זה רלוונטי לכם?
לבדיקת התאמה ואיתור הקליניקה הקרובה ←
🛡️ גיבוי רפואי וסמכות קלינית בישראל

טכנולוגיית ה-PEMF שאותה מייבאת ומטמיעה PainFree נמצאת בשימוש ובמעקב של רופאים, פיזיותרפיסטים ומטפלים בכירים בישראל. בין הגורמים המקצועיים שמכירים, ממליצים או משלבים את הטכנולוגיה:

  • פרופ' גבי זייליג — לשעבר ראש תחום השיקום, המרכז הרפואי שיבא, תל השומר. פרסם סקירה מקצועית הממליצה לקליניקות לשלב טכנולוגיית PEMF כמודאליות משלימה להפחתת כאב.
  • ד"ר רפי קרסו — ראש מחלקת נוירולוגיה, המרכז הרפואי הלל יפה, חדרה; מן הרופאים המוכרים בישראל בתחום הטיפול בכאב, ומפעיל מרפאה פרטית ברמת אביב המשתמשת במערכת PEMF של חברת PainFree למעלה משש שנים.
  • פרופ' איתמר גרוטו — משנה למנכ"ל משרד הבריאות לשעבר וראש שירותי בריאות הציבור.
  • אוריה מורן — סא"ל במיל', מפקד מערך הפיזיותרפיה של צה"ל לשעבר; מומחה לפיזיותרפיה ולשיקום אורתופדי.
  • מחלקת השיקום, המרכז הרפואי בני ציון — שילוב מודאליות מתקדמות בשיקום מפרקים ורקמות עצם.
  • שון גודמן — מומחה לרפואה סינית ולדיקור קליני.
  • אופיר פרימן — מטפל מוסמך ומנהל קליניקה.
  • אלון מרבר — נטורופת ומטפל אינטגרטיבי בכאב.

לצד עשרות פיזיותרפיסטים, רופאים ומטפלים מוסמכים בפריסה ארצית. ההתייחסות היא לטכנולוגיה בכללותה ואינה סקירה של מאמר זה.

נקודות מפתח

  • למי מתאים: מטופלים עם AVN בשלב Ficat I או II (לפני קריסת ראש הירך), במעקב אורתופדי סדיר — כתוספת לניהול הרפואי, לא במקומו.
  • למי לא מתאים: ראש ירך שכבר קרס (Ficat III ומעלה). בסדרת 1989 של 118 מפרקים, אף מפרק בשלב IV לא השתפר, ו-23% המשיכו להידרדר.
  • מה אומרות הראיות: 94% שימור מפרק בשלבים I–II (n=66 מטופלים, PubMed 17079368) — אך רטרוספקטיבית וללא קבוצת ביקורת.
  • מה הראיות לא מראות: המחקר הפרוספקטיבי היחיד (n=35, PubMed 24987486) לא מצא הבדל מובהק בשיעור החלפות המפרק — 18% מול 22%.
  • מתי להפנות בדחיפות: כאב מפשעה חדש ומחמיר שאינו מרפה במנוחה, קיצור פתאומי של הרגל, או חוסר יכולת לדרוך — אלה מצבים לאורתופד או למיון, לא לקליניקה.
  • מה הטיפול אינו עושה: אינו מחזיר אספקת דם, אינו הופך נמק קיים, ואינו מונע החלפת מפרק בשלב מתקדם.

תוכן העניינים:
מהו נמק אווסקולרי ·
מנגנון הפעולה ·
מה אומר המחקר ·
ההנחיות הקליניות ·
הפרוטוקול ·
מתי להפנות ·
השוואה לחלופות ·
קליניקה או מכשיר ביתי ·
איפה מטפלים בישראל ·
שאלות נפוצות ·
5 נקודות שחשוב לזכור ·
מידע לקליניקות ולרופאים ·
מקורות

מהו נמק אווסקולרי של ראש הירך ולמה הוא נחשב מרוץ נגד הזמן?

נמק אווסקולרי של ראש הירך הוא מוות של רקמת עצם הנובע מהפסקה או צמצום של אספקת הדם אל ראש עצם הירך. ללא אספקת דם, תאי העצם מתים, המבנה הפנימי נחלש, ובשלב מסוים ראש הירך קורס — משנה צורה מכדורית לשטוחה. מרגע הקריסה, השחיקה הסחוסית מתקדמת במהירות ורוב המטופלים מגיעים לניתוח החלפת מפרק תוך שנתיים עד שלוש.

הגורמים השכיחים ביותר הם טיפול ממושך בסטרואידים, צריכת אלכוהול מוגברת, טראומה (שבר או פריקה של הירך), אנמיה חרמשית, ומקרים שבהם לא נמצא גורם (אידיופתי). בסדרה של 95 מטופלים שפורסמה ב-Clinical Orthopaedics and Related Research, 46 מהמקרים יוחסו לסטרואידים ו-44 היו אידיופתיים (PubMed 2670386). הגיל הממוצע באותה סדרה היה 38 — וזו הנקודה שהופכת את המצב לבעייתי במיוחד: מדובר באוכלוסייה צעירה, שעבורה החלפת מפרק משמעה ניתוח חוזר בהמשך החיים.

הסיווג הקליני המקובל הוא שלבי Ficat: שלב I — שינויים ב-MRI בלבד, צילום תקין; שלב II — שינויים בצילום, ראש הירך עדיין כדורי; שלב III — קריסה של המשטח (סימן ה-crescent); שלב IV — שחיקה סחוסית ומעורבות המפרק כולו. כל ההחלטה הטיפולית תלויה בשלב.

מה רואים ב-MRI בנמק אווסקולרי של ראש הירך?

ה-MRI הוא הבדיקה הקובעת, והוא מזהה את המצב כבר בשלב I — כשצילום הרנטגן עדיין תקין לחלוטין. הממצאים האופייניים הם קו גבול נמקי (קו כהה ומפותל שמתחם את אזור העצם המתה מן העצם החיה שסביבה, ולעיתים נראה כקו כפול), אות חריג של בצקת במח העצם באזור ראש הירך והצוואר, ובשלבים מתקדמים יותר שיטוח או שקע בקו המתאר הכדורי של ראש הירך — הסימן המעיד על קריסה. תיאור ה-MRI הוא מה שקובע את שלב ה-Ficat, ולכן זהו המסמך שבלעדיו אין החלטה טיפולית.

אבחנה מבדלת: מה עוד גורם לכאב באותו אזור?

הטעות הנפוצה ביותר בהתוויה הזו היא בלבול בין אבחנות שונות ונפרדות באותו אזור. הטבלה מסכמת את ההבדל ואת מידת הרלוונטיות של PEMF לכל אחת מהן:

מצב רפואי מאפיין מרכזי בבדיקות ובהדמיה האם טיפול PEMF רלוונטי?
נמק אווסקולרי (AVN / Osteonecrosis) מוות של רקמת עצם עקב הפסקת אספקת דם; אבחון ב-MRI לפי קו הגבול הנמקי נבחן בשלבים מוקדמים בלבד (Ficat I–II), לפני קריסת ראש הירך
אוסטיאוארתריטיס של הירך (Hip Osteoarthritis) שחיקת סחוס הדרגתית והיצרות המרווח המפרקי בצילום נבחן ככלי משלים להפחתת כאב כרוני ולשיפור טווחי תנועה
בצקת מח עצם (Bone Marrow Edema) אות בהיר ומפוזר בתוך העצם ב-MRI, ללא קו גבול נמקי קיימים בשוק מכשירי PEMF בעלי אישור FDA 510(k) להפחתת כאב ובצקת
אוסטאופורוזיס חולפת של הירך בצקת חולפת שלרוב נסוגה מעצמה תוך חודשים ניהול שמרני; ההבחנה מ-AVN היא באחריות האורתופד

⚠️ אישור רגולטורי ניתן תמיד לדגם מסוים ולא לטכנולוגיה כולה, ויש לו תוקף — בקשו לראות את התעודה העדכנית של הדגם המוצע לכם ואת תאריך תוקפה. השימוש בישראל כפוף לרישום אמ"ר של משרד הבריאות.

כיצד PEMF (פולסים אלקטרומגנטיים) פועל ברקמת העצם?

PEMF הוא טיפול לא-פולשני שבו סליל יוצר שדה מגנטי מתחלף המשרה זרם חשמלי זעיר ברקמה. השדה חודר רקמה רכה ועצם ללא בליעה משמעותית, ולכן הוא מגיע אל ראש הירך — אזור עמוק שטיפולים המבוססים על אור או חום אינם מגיעים אליו.

מנגנון פעולה פיזיולוגי של PEMF ברקמת העצם

ברמת התא, הבסיס התאורטי הוא שילוב של שתי השפעות שתוארו בספרות: אוסטאוגנזה (יצירת עצם חדשה על ידי תאי אוסטאובלסט) ואפקט כונדרו-פרוטקטיבי — הגנה על סחוס המפרק מפני פירוק. זהו הרציונל שהציעו החוקרים מאוניברסיטת פרארה שבאיטליה כהסבר לכך שגירוי ביופיזיקלי עשוי לעכב את התקדמות הנמק (PubMed 17079368).

חשוב לדייק בגבול: המנגנון הזה הוא שיקומי-מקומי, לא וסקולרי. אין ראיה ש-PEMF פותח מחדש את כלי הדם שנחסמו או משחזר את אספקת הדם לראש הירך. מה שמיוחס לו הוא תמיכה בתהליכי בנייה מחדש של העצם באזור שסביב הנמק, ובכך — האטה אפשרית של ההידרדרות המבנית. זו הבחנה שאורתופד ישים לב אליה מיד, ומאמר שמטשטש אותה מאבד אמינות.

מה אומר המחקר על PEMF בנמק אווסקולרי של ראש הירך?

הראיות קיימות, אך הן ישנות, רטרוספקטיביות, וללא ולו ניסוי מבוקר-אקראי אחד. להלן ארבע העבודות המרכזיות, כולל זו שלא מצאה תועלת:

  • Massari ועמיתיו 2006, Journal of Bone and Joint Surgery (American), אוניברסיטת פרארה, איטליה — ניתוח רטרוספקטיבי של 76 מפרקים ב-66 מטופלים בשלבי Ficat I–III, שטופלו ב-PEMF 8 שעות ביום למשך כ-5 חודשים בממוצע. תוצאות: 94% מהמפרקים בשלבי I–II נשמרו מניתוח; 15 מפרקים הגיעו להחלפת מפרק, מתוכם 12 היו בשלב III; התקדמות רדיוגרפית נצפתה ב-20 מפרקים (26%); הכאב נעלם לחלוטין תוך 60 יום אצל 35 מטופלים (53%). מגבלה: רטרוספקטיבי, ללא קבוצת ביקורת (PubMed 17079368).
  • סדרת New York Orthopaedic Hospital / Columbia Presbyterian 1989, Clinical Orthopaedics and Related Research118 מפרקים ב-95 מטופלים בין 1979 ל-1985, בסיווג Steinberg. בשלבים 0–III (15 מפרקים) אף מפרק לא הידרדר ו-9 מתוך 15 השתפרו. בשלב IV (79 מפרקים) — 23% הידרדרו ואף אחד לא השתפר. שיעור ההידרדרות הכולל היה 16%, כאשר 87% מהמפרקים כבר היו במצב של קריסה בכניסה למחקר (PubMed 2670386).
  • University of Rhode Island 1989, Clinical Orthopaedics and Related Research — השוואה בין דקומפרסיה מרכזית (core decompression) לבין PEMF. שתי השיטות הפחיתו את שיעור ההידרדרות הקלינית והרדיוגרפית, ו-PEMF נמצא יעיל יותר במפרקים בשלב Ficat II מאשר בנגעים מתקדמים יותר (PubMed 2582669).
  • 🚨 Friedrich-Schiller-Universität Jena 2014, The Open Orthopaedics Journal — התוצאה השלילית. מחקר עוקבה פרוספקטיבי (לא אקראי), n=35 מטופלים / 40 מפרקים, שבחן שדה אלקטרומגנטי פולשני (בורג השראה מושתל) בתוספת לניקוי הנגע והשתלת עצם. בתום 12 חודשים: החלפת מפרק ב-18% מקבוצת הטיפול מול 22% מקבוצת הביקורת — הפרש לא מובהק. שני המדדים הקליניים השתפרו בשתי הקבוצות, ללא הבדל מובהק ביניהן (PubMed 24987486). זהו טיפול פולשני ושונה מהותית מ-PEMF חיצוני, אך זו העבודה הפרוספקטיבית היחידה בתחום ולכן אי אפשר לדלג עליה.
תיבת ראיות קלינית (Clinical Evidence)

  • כמה מחקרים: ארבע עבודות קליניות מרכזיות בבני אדם (1983, 1989 ×2, 2006) ועבודה פרוספקטיבית אחת (2014), בסך הכול כ-260 מפרקים.
  • מה איכות הראיות: נמוכה. אין ולו RCT אחד, אין מטא-אנליזה, ואין סקירת Cochrane. רוב העבודות רטרוספקטיביות וללא קבוצת ביקורת, ורובן בנות למעלה מ-30 שנה.
  • מה נמצא: שימור מפרק ב-94% מהמקרים בשלבי Ficat I–II והיעלמות כאב אצל 53% תוך 60 יום (JBJS 2006); היעדר הידרדרות ושיפור בכ-60% מהמפרקים בשלבים המוקדמים (CORR 1989).
  • 🚨 מה לא נמצא: אפס שיפור בשלב Steinberg IV (0 מתוך 79 מפרקים), 23% הידרדרות באותו שלב, והיעדר הבדל מובהק בין טיפול לביקורת במחקר הפרוספקטיבי היחיד. אין ראיה לשיקום אספקת הדם.
  • מה המסקנה: אפשרות משלימה שנשקלת אך ורק בשלב מוקדם ולפני קריסה, בהחלטה של אורתופד, ובידיעה מפורשת שבסיס הראיות חלש. לא תחליף לניהול רפואי ולא דרך לדחות בירור.

מה אומרות ההנחיות הקליניות?

ההנחיות המקובלות לניהול נמק אווסקולרי של ראש הירך אינן כוללות PEMF כטיפול קו ראשון, וחשוב שהמטופל יידע זאת. עיקרי הגישה המקובלת:

  • האבחון נעשה ב-MRI, שהוא הבדיקה הרגישה ביותר ומאתר את המצב בשלב I כשהצילום עדיין תקין. צילום רנטגן תקין אינו שולל AVN.
  • הפחתת עומס והסרת גורם הסיכון — התאמת מינון סטרואידים בתיאום עם הרופא המטפל, הפסקת אלכוהול, וטיפול במחלת הרקע — הן חלק בלתי נפרד מהניהול.
  • בשלבים מוקדמים נשקלים ניתוחים משמרי מפרק, ובראשם דקומפרסיה מרכזית (core decompression), לעיתים בשילוב השתלת עצם.
  • בשלבים מתקדמים — לאחר קריסה ושחיקה — החלפת מפרק היא הטיפול המקובל.
  • PEMF משתלב בתוכנית טיפול רחבה יותר ואינו תחליף להערכה רפואית. הוא נבחן בספרות כמודאליות משלימה במטרה לדחות או להימנע מניתוח בשלב מוקדם, ולא כטיפול עצמאי.

כיצד נראה פרוטוקול PEMF למטופל עם נמק בראש הירך?

הפרוטוקול נקבע על ידי המטפל בהתאם לשלב, לגורם ולמצב הקליני. המבנה המקובל בקליניקה:

  1. אימות האבחנה והשלב לפני הכול. נדרשים תשובת MRI ושלב Ficat מתועד. ללא שלב מתועד אין החלטה טיפולית — ומטופל בשלב III ומעלה מופנה חזרה לאורתופד.
  2. מיקום המטופל: שכיבה על הגב או על הצד, הירך הפגועה חשופה לסליל, ללא צורך בהתפשטות מלאה. המחשב יידע להתאים את התוכנית לאזור ולעומק הרקמה.
  3. מיקום הסליל מעל אזור המפשעה והירך, כך שהשדה מכסה את ראש עצם הירך.
  4. משך מפגש: כ-30 דקות בקליניקה. ⚠️ שימו לב לפער חשוב: בעבודת 2006 משך החשיפה היה 8 שעות ביום באמצעות מכשיר נייד — מינון גבוה בהרבה מכל פרוטוקול קליניקה, וזו אחת הסיבות המרכזיות שאי אפשר להעתיק את מספרי אותו מחקר אל מפגש שבועי בקליניקה.
  5. תדירות בקליניקה: 1–2 פעמים בשבוע, לפי שיקול דעת המטפל.
  6. אורך סדרה: לפי שיקול דעת המטפל, ולא פחות מ-3 טיפולים. ההערכה הראשונה נעשית לאחר 3 טיפולים לפחות.
  7. מדדי מעקב: עוצמת כאב במפשעה בסולם VAS, טווח תנועה של הירך, מרחק הליכה, ומעקב הדמייתי בידי האורתופד — לא בקליניקה.
  8. קריטריון עצירה: החמרת כאב, קיצור של הגפה או ירידה בטווח התנועה מחייבים הפסקה והפניה מיידית לאורתופד.

תוכנית הטיפול בקליניקה — מדריך מהיר למטופל

ארבעה שלבים, מרגע ההפניה ועד סוף המפגש:

  1. שלב 1 — בדיקת התאמה ואבחון: וידוא שלב ה-AVN מול תשובת ה-MRI של האורתופד. ללא שלב מתועד לא מתחילים טיפול.
  2. שלב 2 — מיקום נוח: שכיבה על הגב או על הצד בלבוש מלא; הסליל מונח מעל אזור המפשעה והירך.
  3. שלב 3 — הפעלת המכשיר: כ-30 דקות, ללא תחושת זרם, ללא כאב וללא חום ברקמה העמוקה.
  4. שלב 4 — תרגול פעיל: ביצוע תרגילי טווח תנועה מיד בתום המפגש, באותו ביקור, כדי לנצל את חלון הפחתת הכאב.

מתי כדאי לרופא להפנות מטופל עם AVN לטיפול PEMF?

ההפניה רלוונטית בחלון צר ומוגדר. הפרופיל המתאים ביותר לפי הספרות הוא מטופל בשלב Ficat I או II, לפני קריסת ראש הירך, במעקב אורתופדי סדיר — בדיוק תת-הקבוצה שבה נרשם שיעור השימור של 94%.

הפניה מתאימה במיוחד כאשר: המטופל צעיר והדחיית ניתוח החלפת מפרק היא מטרה טיפולית בפני עצמה; קיימת התוויית נגד זמנית לניתוח; המטופל ממתין לניתוח משמר מפרק וזקוק להקלה בכאב בינתיים; או כאשר הכאב הוא הבעיה התפקודית העיקרית.

מתי ההפניה אינה מתאימה: ראש ירך שכבר קרס (Ficat III ומעלה) — שם הנתונים שליליים במפורש; מטופל ללא MRI ושלב מתועד; וכל מצב שבו הטיפול עלול לשמש תירוץ לדחיית בירור אורתופדי. יש לומר למטופל במפורש שבסיס הראיות כאן חלש מזה של התוויות אחרות.

⚠️ קו הגבול שקובע הכול: Ficat II מול Ficat III. עד קריסת ראש הירך (שלבים I–II) קיים חלון שבו תוארה בספרות תועלת. מרגע הקריסה (שלב III ומעלה) הנתונים שליליים במפורש — אף מפרק אחד מתוך 79 בשלב IV לא השתפר, ו-23% המשיכו להידרדר. לכן, למטופלים: אל תגיעו לקליניקה ללא אבחון מדויק ותשובת MRI חתומה על ידי אורתופד. קליניקה שמקבלת מטופל AVN ללא שלב מתועד אינה יכולה לקבל החלטה טיפולית אחראית.

במה שונה PEMF מדקומפרסיה מרכזית, מטיפול תרופתי ומהחלפת מפרק?

פרמטר PEMF (פולסים אלקטרומגנטיים) דקומפרסיה מרכזית טיפול תרופתי לכאב החלפת מפרק
פולשנות ללא — לא-פולשני לחלוטין ניתוחי (זעיר-פולשני) ללא ניתוח גדול
השלב שבו נבחן Ficat I–II בלבד Ficat I–II כל שלב (סימפטומטי) Ficat III–IV
איכות הראיות נמוכה — רטרוספקטיבי, ללא RCT בינונית — סדרות והשוואות בינונית לכאב, לא למחלה גבוהה
השפעה על מהלך המחלה לא הוכחה; דווח שימור מפרק בשלב מוקדם עשויה לעכב התקדמות אין — סימפטומטי בלבד מחליף את המפרק
הקלה בכאב 53% ללא כאב תוך 60 יום (n=66) לאחר החלמה מהניתוח מיידית, זמנית משמעותית לאחר שיקום
סיכונים עיקריים התוויות נגד בלבד (ראו בהמשך) סיכוני ניתוח, שבר תופעות לוואי מערכתיות סיכוני ניתוח, ניתוח חוזר בעתיד
ניהול זמן המטפל בקליניקה Hands-Free — אינו מצריך השגחה צמודה רציפה

להשוואות נוספות ראו את ההשוואה לגלי הלם וללייזר קר ואת ההשוואה ל-TENS.

האם כדאי להגיע לטיפול בקליניקה או להשתמש במכשיר PEMF ביתי?

בהתוויה הזו השאלה קריטית במיוחד, משום שהמינון בעבודת 2006 היה 8 שעות ביום — מינון שאי אפשר לספק בקליניקה. חשוב להבחין בין שלוש קטגוריות, לא שתיים:

קטגוריה למי מתאים עצימות ופרוטוקולים תדירות טיפול אפשרית זמינות בישראל
מערכת PEMF קלינית מטופל לאחר אבחון, בליווי מטפל העצימות הגבוהה מבין השלוש; טווח סלילים מלא וספריית פרוטוקולים לפי התוויה 1–2 פעמים בשבוע מעל 60 קליניקות
מכשיר PEMF ביתי בדרג רפואי שיקום ביתי למי שאינו מגיע לקליניקה, או כהשלמה לה עוצמתי יותר ממכשירי הצריכה הביתיים ופחות עוצמתי מהמערכת הקלינית; תוכניות מוגדרות מראש, הפעלה פשוטה, ניתן להשתמש בו תוך כדי קריאה או צפייה בטלוויזיה מדי יום ואף פעמיים ביום השכרה או רכישה דרך PainFree
מוצר wellness לצריכה לא רלוונטי להתוויה רפואית מזרנים ומזרונים — מוצר צריכה ללא התוויה מוגדרת, אינו ציוד רפואי

עוצמה מול תדירות: ההבדל בין המסלולים אינו רק בעוצמה אלא במינון המצטבר. בקליניקה מטפלים 1–2 פעמים בשבוע; בבית ניתן לטפל מדי יום ואף פעמיים ביום — ובהתוויה שבה הספרות עצמה השתמשה בחשיפה יומית ממושכת, זהו הבדל מהותי ולא טיעון שיווקי. הטכנולוגיה נבדקה במחקרים קליניים מבוקרים, וקיימים בשוק מכשירים בעלי אישור FDA 510(k) להפחתת כאב ובצקת — שני דברים שאינם קיימים ברוב מכשירי הצריכה הביתיים המבוססים על אינפרא-אדום או לייזר, שכן אור נבלע בשכבות השטחיות של העור בעוד ששדה מגנטי חודר רקמה ועצם ללא בליעה משמעותית.

⚠️ מכשיר ביתי אינו תחליף לאבחון ואינו תחליף למעקב האורתופדי. בשום מקרה אין להשתמש בו כדי לדחות בירור או מעקב הדמייתי. פירוט מלא: מכשיר PEMF ביתי או טיפול בקליניקה — המדריך המלא לבחירה.

⚠️ אישור רגולטורי ניתן תמיד לדגם מסוים ולא לטכנולוגיה כולה, ויש לו תוקף — בקשו לראות את התעודה העדכנית של הדגם המוצע לכם ואת תאריך תוקפה. השימוש בישראל כפוף לרישום אמ"ר של משרד הבריאות.

איפה אפשר לקבל טיפול PEMF בישראל?

מעל 60 קליניקות בישראל כבר שילבו PEMF בסל הטיפולים שלהן — ביניהן מכוני פיזיותרפיה, קליניקות אורתופדיות ומרכזי שיקום בתל אביב, ירושלים, חיפה, באר שבע, נתניה, ראשון לציון, פתח תקווה ורעננה. מפת הקליניקות המלאה מציגה את הפריסה הארצית. בהתוויה הזו במיוחד — הגיעו עם תשובת ה-MRI ועם שלב ה-Ficat המתועד, משום שבלעדיהם לא ניתן לקבל החלטה טיפולית אחראית.

מהי רפואה משולבת (אינטגרטיבית) ולמה היא מנצחת את הכאב?

הדרך לניצחון על הכאב עוברת בשילוב כוחות. רפואה משולבת היא חיבור בין טכנולוגיה רפואית מתקדמת, טיפולים ממוקדים ורפואה שיקומית ומשלימה — תחת קורת גג אחת ובתוך תוכנית טיפול אחת. הגישה הזו אינה סיסמה שיווקית; היא נבדקה מחקרית, והתוצאה חיובית אך מתונה ויש להציג אותה כך. סקירת Cochrane שפורסמה ב-BMJ בחנה שיקום רב-תחומי ביו-פסיכו-סוציאלי בכאב גב תחתון כרוני: 41 מחקרים מבוקרים-אקראיים, 6,858 משתתפים עם משך כאב ממוצע של יותר משנה. הגישה הרב-תחומית הפחיתה כאב ומוגבלות לעומת טיפול שגרתי באיכות ראיות בינונית — הפרש ממוצע מתוקנן של 0.21 בכאב (95% CI: 0.04–0.37) ו-0.23 במוגבלות (95% CI: 0.06–0.40) (PubMed 25694111).

  • תוצאות משופרות בכל מפגש — כל שיטה פועלת על מנגנון אחר, ולכן המפגש המשולב מכסה יותר ממה שכל שיטה מכסה לבדה.
  • הצלחה מצטברת לאורך זמן — סדרת הטיפולים כולה הופכת מקיפה יותר, במקום חזרה על אותה מודאליות בודדת עשר פעמים.
  • מעטפת טיפולית 360° — התאמה אישית של מגוון שיטות במקום אחד, ללא צורך להתרוצץ בין מרפאות ובלי שכל מטפל יראה רק חלק מהתמונה.

בפועל השילובים הנפוצים בקליניקות בישראל הם דיקור יבש עם PEMF, דיקור סיני עם PEMF, פיזיותרפיה ותרגול פעיל עם PEMF, וכן גלי הלם ולייזר לצד PEMF. ראו את מדריך השילוב עם דיקור יבש ו-IMS, את מדריך השילוב עם דיקור סיני ופיזיותרפיה ואת ההשוואה מול גלי הלם ולייזר קר. ⚠ הסתייגות שחייבת להיאמר: העובדה ששילוב הוא הגיוני מבחינה מנגנונית אינה מוכיחה שהוא עדיף על כל רכיב בנפרד — עדיפות כזו צריכה להיבדק בכל צמד שיטות בנפרד.

שאלות נפוצות למטופלים

⚠️ מתי חובה לפנות לבירור רפואי דחוף?

ארבעה סימנים מחייבים אורתופד או מיון היום, לא קליניקה. כאב מפשעה חד ופתאומי שאינו מרפה במנוחה או מעיר משינה; חוסר יכולת לדרוך על הרגל; תחושה שהרגל התקצרה או שהירך "נתקעת"; וכן חום, צמרמורות או נפיחות באזור. בנוסף — כל כאב ירך חדש אצל מטופל בטיפול סטרואידי ממושך או לאחר טראומה בירך מחייב MRI, גם אם צילום הרנטגן תקין, משום שבשלב I הצילום כמעט תמיד תקין וזה בדיוק השלב שבו יש מה לעשות.

איך לוודא שהאבחנה שלי מדויקת לפני שמתחילים טיפול?

שלושה פרטים חייבים להופיע בסיכום הרפואי. "כאבי ירך" הוא שם כולל — בדקו מול האורתופד את האבחנה המדויקת ואת שלב ה-Ficat או Steinberg המתועד. אבחנות שונות ונפרדות באותו אזור כוללות נמק אווסקולרי (Avascular Necrosis / Osteonecrosis), אוסטיאוארתריטיס של הירך (Hip Osteoarthritis), אוסטאופורוזיס חולפת של הירך (Transient Osteoporosis of the Hip) ובצקת מח עצם (Bone Marrow Edema). הפרוטוקול, אורך הסדרה והציפייה מהתוצאה נגזרים ישירות מהאבחנה ומהשלב, והבלבול ביניהן הוא הטעות הנפוצה ביותר בהתוויה הזו.

האם טיפול PEMF מרפא נמק אווסקולרי?

לא — אין ראיה לכך. PEMF אינו מחזיר אספקת דם ואינו הופך רקמה שכבר מתה. מה שתואר בספרות הוא שימור של 94% מהמפרקים בשלבי Ficat I–II בסדרה רטרוספקטיבית של 76 מפרקים (JBJS 2006), כלומר הימנעות מניתוח בטווח המעקב — ולא ריפוי. בשלב שאחרי הקריסה לא נמצאה תועלת כלל.

כמה זמן עד שמרגישים שינוי בכאב?

53% מהמטופלים דיווחו על היעלמות מלאה של הכאב תוך 60 יום, ועוד 26% על כאב בעוצמה בינונית בלבד — כך בסדרה של 66 מטופלים (PubMed 17079368). יש לזכור שבאותו מחקר החשיפה הייתה 8 שעות ביום, ולכן לוח הזמנים הזה אינו מתורגם אחד-לאחד למפגש שבועי בקליניקה. ההערכה הראשונה נעשית לאחר 3 טיפולים לפחות.

האם PEMF יכול לעכב או למנוע ניתוח החלפת מפרק ירך?

אולי לעכב, ורק בשלב מוקדם — לא כהבטחה למניעה. בשלבי Ficat I–II דווח שימור של 94% מהמפרקים, ואילו מבין 15 המפרקים שהגיעו להחלפה, 12 היו כבר בשלב III בתחילת הטיפול. במחקר הפרוספקטיבי היחיד לא נמצא הבדל מובהק בשיעור ההחלפות (18% מול 22%). ההחלטה על ניתוח היא של האורתופד בלבד.

האם אפשר להפסיק את הסטרואידים אם מתחילים PEMF?

לא, בשום אופן. הפסקה עצמונית של טיפול סטרואידי עלולה להיות מסוכנת ולעיתים מסכנת חיים. סטרואידים הם אמנם גורם הסיכון השכיח ביותר ל-AVN — 46 מתוך 95 מטופלים בסדרת 1989 — אך כל שינוי במינון נעשה אך ורק על ידי הרופא שרשם אותם ובשקלול מחלת הרקע.

האם טיפול בפולסים מגנטיים (PEMF) בטוח לאזור הירך?

כן, עבור מי שאין לו התוויית נגד. הטיפול לא-פולשני, אינו מחמם את הרקמה ואינו כרוך בקרינה מייננת. ההתוויות נגד המוחלטות מפורטות בסוף המאמר, ובראשן קוצב לב או דפיברילטור מושתל, הריון, מחלה ממאירה פעילה באזור המטופל ואפילפסיה פעילה. שתל מתכתי בירך מחייב התייעצות עם האורתופד המנתח לפני תחילת הטיפול.

5 נקודות שחשוב לזכור

  1. השלב קובע הכול. לפני קריסת ראש הירך (Ficat I–II) יש מה לנסות; אחריה — הנתונים שליליים במפורש.
  2. PEMF אינו מחזיר אספקת דם ואינו מרפא נמק. מה שתואר הוא שימור מפרק והקלה בכאב, ולא ריפוי.
  3. בסיס הראיות כאן חלש — רטרוספקטיבי, ישן, ללא RCT — והמחקר הפרוספקטיבי היחיד לא מצא הבדל מובהק.
  4. MRI הוא הבדיקה הקובעת. צילום רנטגן תקין אינו שולל AVN, ובשלב I הצילום כמעט תמיד תקין.
  5. הטיפול אינו מחליף מעקב אורתופדי ולעולם אינו סיבה לדחות בירור או ניתוח שהומלץ.

מידע לקליניקות, רופאים ופיזיותרפיסטים

כיצד מכשיר ה-PEMF משפר את ההיענות (Compliance) של המטופלים שלך לתרגילים שאתה נותן להם

מטופל עם AVN בשלב מוקדם נמצא בדילמה תפקודית: הוא מונחה להפחית עומס על הירך, אך זקוק לשמר טווח תנועה וכוח סביב המפרק. הכאב במפשעה הוא מה שמונע ממנו לבצע את התרגול. הערך הקליני של PEMF כאן אינו "עוד מודאליות פסיבית" אלא חלון האנלגזיה שהוא פותח: הפחתת הכאב היא מה שמאפשר לתרגול הפעיל להתבצע בפועל. העיתוי הנכון הוא תרגול מיד לאחר המפגש, באותו ביקור — כך חלון ההקלה מנוצל להנעה אקטיבית ולא נשאר טיפול פסיבי בפני עצמו.

מכשיר PEMF Hands-Free לקליניקה (טיפול ללא מגע יד מטפל) — הגדלת רווחיות הקליניקה

הטיפול מתבצע ב-Hands-Free ואינו מצריך השגחה צמודה רציפה, ולכן ההכנסה ממנו נוצרת בזמן שהמטפל מעניק טיפול ידני למטופל אחר בחדר מקביל. היא אינה מתחרה בתעריף הטיפול הידני אלא נוספת עליו, ולכן היא מגדילה את שווי שעת העבודה בקליניקה. עלויות רכישת המטופל בשיווק נמוכות יחסית לטיפולים מתחרים.

מערכת PEMF של חברת PainFree מגדילה את הכנסות הקליניקה מכמה סיבות עיקריות:

  1. תוצאות טיפול טובות יותר — רפואה משולבת במיטבה. שילוב מודאליות משלימות מניב לרוב תוצאה טובה יותר מאשר סוג טיפול יחיד (דיקור, כירופרקטיקה או פיזיותרפיה בלבד). הבסיס המחקרי לכך חיובי אך מתון: 41 מחקרים אקראיים, n=6,858, כאב SMD 0.21 ותפקוד SMD 0.23 באיכות בינונית (PubMed 25694111).
  2. מגוון ההתוויות בקליניקה עולה משמעותית. חלק גדול מההתוויות אינו מטופל בקליניקה ללא מכשור PEMF — שברים ואיחוי מתעכב, שחיקות סחוס, מצבים דלקתיים כרוניים ועוד.
  3. עלות רכישת המטופל בשיווק נמוכה יותר. השיווק יעיל יותר משום שהמטופל מעדיף טכנולוגיה שנבדקה במחקרים מבוקרים כחלק משילוב טיפולים, ולא סוג טיפול יחיד.
  4. טיפול ללא מגע יד מטפל (Hands-Free). הטיפול אינו מצריך השגחה צמודה רציפה, ולכן ניתן לטפל במטופל נוסף במקביל על כל מכשיר. ההכנסה מהמפגש נוספת על תעריף הטיפול הידני ואינה מתחרה בו, ולכן היא מגדילה את שווי שעת העבודה בקליניקה.
  5. מעטפת מקצועית. הדרכה קלינית מלאה, ספר פרוטוקולים ותמיכה טכנית וקלינית שוטפת, מתוך ניסיון רב-שנים בקליניקות לרפואה משולבת.
  6. בידול משמעותי של הקליניקה. קליניקה המציעה מעטפת משולבת נבדלת מקליניקה המציעה מודאליה אחת בלבד — בעיני המטופל, בעיני הרופא המפנה ובעיני מנועי החיפוש.

מסלולי הצטיידות במכשיר PEMF של חברת PainFree לקליניקות

  • ליסינג תפעולי — תשלום חודשי קבוע, מוכר לצורכי מס, ללא הוצאה הונית ראשונית.
  • רכישה מלאה — המחיר נקבע לפי התצורה הנבחרת ולפי מגוון הסלילים.
  • מה כולל כל אחד מהמסלולים — הדרכה קלינית לצוות, ספר פרוטוקולים לפי התוויה, ותמיכה טכנית וקלינית שוטפת.

טבלת מסלולים: קליניקות מול שכירות ביתית

קהל יעד מסלול דגם ומאפיינים היתרון התפקודי והכלכלי
בעלי קליניקות ומטפלים רכישה או ליסינג תפעולי מערכת PEMF קלינית — ספריית פרוטוקולים מובנית לפי התוויה, טווח סלילים מלא לעומק הרקמה, העצימות הגבוהה מבין הקטגוריות טיפול Hands-Free (ללא מגע יד מטפל): המכשיר פועל לבדו והמטפל פנוי להעניק טיפול ידני למטופל אחר בחדר מקביל. ההכנסה מהמפגש נוספת על תעריף הטיפול הידני ואינה מתחרה בו, ולכן היא מגדילה את שווי שעת העבודה בקליניקה
מטופלים שכירות ביתית חודשית או רכישה מכשיר PEMF ביתי בדרג רפואי — קומפקטי וקל להפעלה, תוכניות מוגדרות מראש לאזור הירך והמפשעה, עוצמתי יותר ממכשירי הצריכה הביתיים ופחות עוצמתי מהמערכת הקלינית רצף טיפולי יומיומי: מאפשר להתקרב למינון היומי שבו השתמשו המחקרים בהתוויה הזו, בלי תלות בתור שבועי בקליניקה

מסלול השכירות הביתית החודשית מאפשר למטופל לבחון את הטיפול בביתו לפני החלטה על רכישה. ⚠️ בשום מקרה אין להשתמש במכשיר ביתי כדי לדחות בירור אורתופדי או מעקב הדמייתי, ואין בו תחליף לאבחון.

כיצד מטפלי רפואה משלימה משלבים PEMF?

הטיפול המגנטי מכין את הרקמה העמוקה ומפחית כאב ובצקת, ולכן הוא משתלב לפני או אחרי דיקור קליני, נטורופתיה וטיפולים מנואליים. בפועל הטכנולוגיה משולבת בישראל לא רק במכוני פיזיותרפיה אלא גם בקליניקות של רפואה סינית, אוסטאופתיה, כירופרקטיקה ורפואה משלימה. ⚠️ בהתוויה של נמק אווסקולרי הכלל אינו משתנה: המטפל המשלים אינו קובע את האבחנה ואינו מחליף את המעקב האורתופדי, וכל מטופל בשלב III ומעלה מוחזר לאורתופד.

שאלות נפוצות לבעלי קליניקות ומטפלים

האם כדאי לקליניקה לקבל הפניות של מטופלי AVN?

כן, אך בתנאי סינון ברור. זו התוויה שדורשת שיתוף פעולה הדוק עם אורתופד: קבלו מטופל רק עם תשובת MRI ושלב מתועד, החזירו לאורתופד כל מטופל בשלב III ומעלה, והגדירו מראש מי אחראי על המעקב ההדמייתי. הערך העסקי כאן אינו בנפח אלא במיצוב — קליניקה שמסננת נכון הופכת למען הפניה קבוע של אורתופדים באזור.

מה כוללת המעטפת המקצועית שמקבלת קליניקה?

שלושה רכיבים קבועים: הדרכה קלינית לצוות על הפעלה ומיקום סלילים, ספר פרוטוקולים לפי התוויה, ותמיכה טכנית וקלינית שוטפת לאורך חיי המערכת. PainFree פועלת בישראל למעלה מ-25 שנים בייבוא, הטמעה ותמיכה במערכות PEMF.

אילו אישורים רגולטוריים כדאי למנהל קליניקה לבקש לראות?

חמישה מסמכים. רישום אמ"ר של משרד הבריאות · אישור FDA 510(k) להפחתת כאב ובצקת · סימון CE · תקן IEC 60601 לבטיחות חשמלית של ציוד רפואי · עמידה בהנחיות ICNIRP לחשיפה לשדות. ⚠️ אישור רגולטורי ניתן תמיד לדגם מסוים ולא לטכנולוגיה כולה, ויש לו תוקף — בקשו לראות את התעודה העדכנית של הדגם המוצע לכם ואת תאריך תוקפה.

כיצד מחושבת נקודת האיזון על ליסינג?

הנוסחה אחת: עלות חודשית ÷ ההכנסה הממוצעת למפגש בקליניקה שלכם = מספר המפגשים החודשי הנדרש לכיסוי. החזר ההשקעה הממוצע נמדד לרוב בתוך כ-6 חודשים, בכפוף לנפח הפעילות של הקליניקה ולתמהיל ההתוויות. מדריך מלא: מודל ההשקעה וההחזר לקליניקה פרטית.

מצבים סמוכים ומאמרים קשורים

התוויות עצם ומפרק נוספות שבהן נעשה שימוש בטכנולוגיה: אי-איחוי שבר וריפוי עצם · אוסטאופורוזיס וצפיפות עצם · כאבי ירך ואוסטיאוארתריטיס של הירך · שבר מאמץ · יעילות, בטיחות ומנגנון פעולה.

מקורות

  1. Massari L, Fini M, Cadossi R, et al. Biophysical stimulation with pulsed electromagnetic fields in osteonecrosis of the femoral head. J Bone Joint Surg Am. 2006;88 Suppl 3:56-60 — PubMed 17079368
  2. Steinberg ME, et al. Effects of pulsed electromagnetic fields on Steinberg ratings of femoral head osteonecrosis. Clin Orthop Relat Res. 1989;(249):199-208 — PubMed 2670386
  3. The conservative treatment of osteonecrosis of the femoral head. A comparison of core decompression and pulsing electromagnetic fields. Clin Orthop Relat Res. 1989;(249):209-218 — PubMed 2582669
  4. Invasive electromagnetic field treatment in osteonecrosis of the femoral head: a prospective cohort study. Open Orthop J. 2014;8:125-129 — PubMed 24987486 (תוצאה לא-מובהקת)
  5. Osteonecrosis of the femoral head treated by pulsed electromagnetic fields (PEMFs): a preliminary report. The Hip. 1983:78-92 — PubMed 6671918
⚠️ התוויות נגד — מצבים שבהם אין לטפל בפולסים אלקטרומגנטיים

  • קוצב לב או דפיברילטור מושתל
  • הריון
  • מחלה ממאירה פעילה באזור המטופל
  • אפילפסיה פעילה
  • זיהום חריף באזור הטיפול
  • שתל מתכתי בירך — מחייב התייעצות עם האורתופד המנתח לפני תחילת הטיפול

בכל מצב רפואי כרוני — התייעצות עם הרופא המטפל לפני תחילת הטיפול היא חובה ולא המלצה. הטיפול מתאים למבוגרים, לספורטאים ולילדים, בכפוף להתוויות הנגד ולשיקול דעת רפואי.

מעל 60 קליניקות בישראל כבר שילבו PEMF בסל הטיפולים שלהן — ובהן מכוני פיזיותרפיה, קליניקות אורתופדיות ומרכזי שיקום, המשלבים את הטכנולוגיה כמודאליות משלימה לצד הטיפול הידני והתרגול הפעיל.

מטופלים

בדיקת התאמה ואיתור הקליניקה הקרובה אליכם

לבדיקת התאמה ←

קליניקות ורופאים

מערכת לקליניקה — מידע, הדגמה והדרכה

לפרטים ולהדגמה ←

מוסדות ובתי חולים

רקע מקצועי ומוסדי על הטכנולוגיה

לסמכות המוסדית ←

מאמרים נוספים

וואטסאפ
Scroll to Top
גלילה למעלה דילוג לתוכן